אביב גבע סופר, עו”ד ומרצה

בגיל שש מכרתי תולעי משי בשכונה שבה גדלתי.

הייתי קוטף אותן מהעצים, יחד עם העלים של עץ התותים.

תולעים לבנות כאלה שטוות משי אורגינל מהעכוז. לא ייאמן.

הן גדלות לגודל מקסימלי ומיד מבצעות את תכלית חייהן וטוות פקעת

ממשי טהור ונסגרות בתוכה. מתוכנתות. אין אחת שמפספסת את הייעוד כמו אצלנו.

בתוך הפקעת הן נכנסות לסוג של קומה, תרדמת, או איך שהמדענים שלנו שיודעים הכל

כל כך הרבה יותר טוב מהן החליטו לקרוא לזה, עד שהן הופכות מגולם לפרפר.

למזלן של תולעי המשי, הן לא מקשיבות לכאלה שיודעים הרבה יותר טוב מהן, ולאחר שהתגלמו

לכדי פרפר, הן ניגשות מיד לתכלית ותמצית חייהן, עושות חור בפקעת ויוצאות החוצה להטיל

עשרות ביצים קטנטנות כאלה עד איבוד עצמן לדעת ומותן בדמי ימיהן.

ומה בוקע לאחר מספר ימים? נכון. בהתחלה הן ממש ממש קטנטנות ואתה יכול להשתעשע

ולשים את האצבע עד שהן תטפסנה את המצוק.

זורק עליהן עלים מעץ התותים שהייתי מבקש מאמא שלי שתסיע אותי במוצאי שבת להביא,

אחד מהשניים שהיו בשכונה, בתוך המתנ”ס של בני עקיבא. לא, זה מקום ממש טוב, אל תטעו.

אבל וואלה, יש מתנ”ס של בני עקיבא.

והיה גם עץ אחד בגן זהירות, שקיבל את השם שלו כי פעם היו שם קורסים לזהירות בדרכים

שהשאירו את חותמם עד היום בצורת שבילים עגולים בתוך הגן.

אבל העץ הזה היה גבוה יותר ולפעמים היה קשה לי להגיע לענפים. בן שש, בכל זאת.

הייתי מוכר אותן באגורה. חמש. עשר. לפעמים אפילו כמה בחצי שקל או שקל.

אבל הייתי מוכר. וגם הילדים האחרים יכלו לקטוף בדיוק כמוני, אבל הייתי מוכר.

“הילד יהיה מיליונר בגיל עשר,” אמרו.

ואני הפנמתי ונרתמתי לבצע את המשימה.

כי אם יש שכל, בואו נעשה מזה כסף. מה כבר יש עוד בחיים?

אז הצטיינתי במתמטיקה, ואחר-כך בתיכון הייתי לא רע גם בפיזיקה. ואיפשהו לאורך הדרך

הוטמע בי שאהיה עורך-דין ממש ממש מצוין.

אלא שכבר כעורך-דין מתחיל התחלתי לעבור משרדים בקצב שיא, ולא הבנתי מה לא בסדר.

הכל הרי מעולה, אז מה הבעיה? ולמה לעזאזל תולעת המשי יודעת כבר מיום היוולדה

מה הייעוד שלה בחיים ואנחנו לא?

וכעת אני יודע. פשוט יודע וחייב להתחיל לכתוב את הספר הבא.

וזה לא קורה תוך כדי שינה.

זה קורה בזמן שאנשים ישנים. או עובדים.

סיפור שהחל בספק קוריוז והסתיים במציאת הייעוד בחיים.

כי גם אם זה יהיה כרוך בריבים מתמשכים ואינסופיים עם הסביבה הקרובה ובייחוד עם עצמך,

שום פרט טכני בעולם לא מצדיק כניעה לחוסר ביצוע הכי טוב שביכולתך,

ואי הגשמת החלום הכי גדול שלך.

אז מה, לעזוב הכל ולהתחיל במרדף אינסופי אחר חלום ילדותנו?

ואולי בכלל יש באמתחתנו חלומות חדשים? איך מתחילים? מהיכן? ע

למה מוותרים והאם בכלל ניתן?

בואו לשמוע את הסיפור שלי.

אביב גבע – סופר, עו”ד ומרצה באוניברסיטת בר-אילן

להזמנת המפגש חייגו 03-7284154